|
30.6.01 ט' תמוז תגובת מועצת יש"ע לפגישת פרס - ערפאת: פגישת פרס - ערפאת היום מהווה אור ירוק להמשך הפיגועים. אנו דורשים לשים קץ לאלתר להפסקת האש המדומה והמדממת ולהתייחס לערפאת כאל אויב ולא כאל פרטנר. חייבים לנצח את ערפאת.
ראש המועצה האיזורית שומרון, מר בנצי ליברמן, מזכיר לראש הממשלה ששלושים ושישה ישראלים הם קורבנות ההבלגה מאז הכריש שרון על הפסקת האש המדומה והמדממת. אני דורש משרון להפסיק לאלתר את הפסקת האש השקרית, ולפרק מייד את הרשות הפלסטינית, שהיא ארגון הטרור הגדול בעולם. ממשלת שרון שהחליטה ליפול במלכודת הפסקת האש המדומה של ערפאת והסירה את הכתר מעל ערי יש"ע, נושאת באחריות לפיגוע הרצחני בשומרון. מועצת יש"ע דורשת משרון לשים קץ לאלתר להפסקת האש המדממת. תגובת מועצת יש"ע לדברי רה"מ שרון בסיעת הליכוד: ניסיון החיים מאז הסכמי אוסלו ובפרט העובדות הכואבות של תשעת החודשים האחרונים מוכיחים שערפאת הוא הטרור, הוא המכשול לשלום ואסור להאמין לו אפילו לרגע אחד. את ערפאת חייבים לנצח.
מועצת
יש"ע קוראת לשר הביטחון להפסיק לאלתר תנועת הרכבים הפרטיים הפלסטינים
בכבישי יש"ע, זאת משום שהם מנצלים את חופש התנועה לרצח יהודים חפים מפשע.
.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תגובת מועצת ישע על הפסקת האש
יור
ו. החינוך של מרכז השלטון המקומי
אדרבא: שוחחתי זה לא מכבר עם מנהלי מחלקות החינוך של הישובים שמעבר לקו הירוק, והייתי תמים דעים עם דרישתם הצודקת להרבות בביטחון התלמידים ואנשי החינוך. כך גם אמרתי לכתב העיתון. בשאלה אחרת שאלני הכתב מהם צרכי החינוך הדחופים של מדינת ישראל כיום, פירטתי באוזניו את התחומים השונים, כמו, למשל, הפסקת לימוד בכיתות דליקות, הגברת תחום הבטיחות במוסדות החינוך, זירוז יישומו של חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 ויישום חוק יום לימודים ארוך. עיניכם הקוראות כי בין הכתוב בעיתון לבין הדברים שאמרתי - המרחק הינו רב. אני מבקש להבהיר בצורה הברורה ביותר: בטיחני שכל אדם בישראל, בעת הזאת, מבקש לחזק את ידיכם ולהביע צער על כל פגיעה ולו המזערית ביותר, בתושבי ישראל המתגוררים משני צידיו של הקו הירוק. כיו"ר ועדת החינוך של מרכז השילטון המקומי, אני תומך חד משמעית בהחלטתה של שרת החינוך, להעביר כספים להגברת תחומי החינוך בישובים מעבר לקו הירוק. היעלה על הדעת כי אתנגד להעצמת תחומי החינוך בקרב ילדי ישראל. בברכת חג עצמאות בטוח ושמח.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| בימים אלה מתארגן חוג בית בנושא התיישבות ביש"ע. לפרטים: אוהד ברט 5810624-02 או לשלוח דוא"ל אל: news@moetzetyesha.co.il | ![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
טיעוני
ישראל בעד ההתנחלויות מתוך מסמך של משרד החוץ
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| .
התיישבות יהודית בשטחי יש"ע היתה קיימת לאורך כל ההיסטוריה, למעט תקופת
הכיבוש הירדני בגדה המערבית והכיבוש המצרי ברצועת עזה, והבולט בניהם הוא
הישוב היהודי בחברון. בתקופת המנדט הוקמו יישובים בגוש עציון, צפונית לירושלים
ולים המלח ובכפר דרום בחבל עזה (...) הם פונו או נכבשו במלחמת העצמאות,
ולאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות באזורים אלה, והיא מונה כיום יותר
מ 200 אלף תושבים. . מכיוון שלשלטון הירדני ביו"ש לא היתה ריבונות חוקית וכן גם לשלטון המצרי בעזה, אזורים אלה אינם יכולים להיחשב לפי החוק הבינלאומי כשטחים כבושים, כאשר השליטה עליהם עברה ב - 1967 לידי ישראל. עם זאת, ישראל לקחה על עצמה ליישם את ההוראות ההומניטריות בחוקי הכיבוש הבינלאומי ביחס לשליטתה בשטחים. . ההסכמים בין ישראל לפלשטינאים מאז 1993 אינם מכילים כל איסור על בניה או הרחבה של התנחלויות. הפלשטינאים ביקשו זאת אך ישראל התנגדה. המגבלה היחידה בהסכמים היא שכל צד לא יפעל לשינוי הסטטוס של הגדה המערבית ורצועת עזה לפני הדיון במעמד הקבע. עמדת ישראל, לפי דברי מנהיגיה, היא שיש להשאיר את רוב המתיישבים במקומם. . כל הפעולות הנוגעות לשימוש במקרקעין בשטחים נעשו תוך הקפדה על כללי ונורמות המשפט הבינלאומי בפיקוח בית המשפט העליון שהיה נגיש לתושבי האזור. למרות שכללי אמנת האג מתירים החרמת קרקעות פרטיות לצרכי ביטחון...ההתנחלויות הוקמו רק על קרקע ציבורית לאחר בירור מקיף ומתן זכות עירעור לבית המשפט העליון. |
![]() |
![]() |